המועצה > חדשות ועדכונים > מאמרים

מאמרים

תאריך: 06/11/2008

פרדוקס הייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות: על תביעות ביטוח, פערי כוחות וכף רגלו של השופט* /ד"ר שמוליק בכר* ואבישי קליין*
 
בית המשפט לתביעות קטנות הוקם כדי להקל על האזרח הקטן להביא את ריבו בפני ערכאה שיפוטית מהירה, יעילה, ידידותית וזולה. כדי לקדם מטרה זו, חוק בתי המשפט מצמצם את אפשרות הצדדים להיות מיוצגים על ידי מיופה כוח בבתי המשפט לתביעות קטנות. בירור הסכסוך המשפטי ללא ייצוג מקצועי ותוך שחרור מכבלי דיני הראיות והפרוצדורה המקובלים אמור להנגיש את מערכת המשפט לאזרח הקטן, ולנטרל (או למצער – לצמצם מאוד) את פערי הכוחות והמומחיות שבין התובע הקטן לבין חברות נתבעות.

חלק גדול מאוד מהתיקים המתבררים בבית המשפט לתביעות קטנות עוסקים בתביעות נזקי רכוש, הנגרמים עקב תאונות דרכים. כתוצאה מכך, חברות הביטוח, המבטחות את הרכבים המעורבים בתאונות, מתדיינות תדיר בבתי משפט לתביעות קטנות. בניגוד למקובל בהליכי תביעות קטנות, חברות הביטוח מיוצגות בדיונים ע"י "נציגים". נציגים אלו הינם עובדי חברה או מיופי כוח חיצוניים, אשר תפקידם להופיע בבית המשפט ולייצג את עמדת חברת הביטוח והנהג המבוטח. בכך יש משום פגיעה בעיקרון השוויון. פגיעה זו חמורה במיוחד על רקע פערי הכוחות והמומחיות שבין התובע הטיפוסי בבית המשפט לתביעות קטנות לבין חברות הביטוח הנתבעות.
 
על פניו, מציאות זו מביאה את האזרח הקטן למצב נחות, בו סיכויו לנצח בתביעתו כנגד חברת הביטוח קטנים מאד. מאמר זה מבקש לבדוק טענה זו. באופן מפתיע ולכאורה פרדוקסאלי, בדיקה אמפירית מגלה, כי ייצוג חברות הביטוח הנתבעות דווקא מגביר את סיכוייו של התובע, האזרח הקטן והבלתי מיוצג, לזכות בתביעתו. לאחר הצגת הנתונים, המאמר עומד על ההסברים האפשריים לתופעה, על החסרונות והסכנות הכרוכים בה, ועל הדרכים האפשריות לשנותה.
 
 למאמר המלא:
המאמר אמור להתפרסם בכתב העת הפרקליט כרך נ, במהלך שנת 2009
_____________________________________________________________________
* ד"ר שמוליק בכר- מרצה, המסלול האקדמי של המכללה למינהל – בית הספר למשפטים; ראש
   המוסד ליישוב סכסוכים וחבר המועצה הציבורית, ארגון אמון הציבור. 
* אבישי קליין- סטודנט לתואר שני, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן; מייצג חברת
   ביטוח בתביעות קטנות (עובר לכתיבת המאמר).
   תודתנו נתונה לגלית ברונשטיין, יניב ואקי, טל ז'רסקי, יפית לב-ארץ, זאב ש. פרידמן, אורנה
   רבינוביץ-עיני וחיים שפירא על הערותיהם המועילות על טיוטות קודמות. אנו מודים לקרן המחקר
   של בית הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל על הסיוע הכספי, ולדנה
   לפידוס על הסיוע המעולה במחקר.